לקיחת אחראיות וחשיבותה לירידה במשקל 

אחד הדברים החשובים ביותר בכדי להצליח בכול משימה הוא לקיחת אחריות. עלי להחליט לעשות מה שחשוב לי, מבלי לוותר לעצמי. מבלי לעשות הנחות. הרי  כל הנחה שאנו עושים לעצמנו גורמת לנו אחר כך לאנחה כבדה.

כולנו מגדירים את עצמנו כאנשים מאד אחראים. פעמים רבות קל לנו יותר לקחת אחריות על אחרים כמו על ילדינו או חברינו אך קשה לנו מאד לקחת אחריות על עצמנו.

יש כל כך הרבה אנשים החיים את החיים שלהם מבלי לקחת אחריות, מטילים אשמה באחר בכל דבר הקורה להם, או מחכים שיקרה להם משהו בלי לעשות אפילו צעד אחד לקראת המטרה.

השבוע ראיתי מופע מאד מרגש של יובל דור שהיה חבר בלהקת הכול עובר חביבי. מאז ימי הלהקה הוא מעביר ערבים מעניינים העוסקים בשפה העברית ובראייה של מילים ומה הן אומרות . על כן היה מעניין מאד לי למצוא את הכתבה הנפלאה הזו על המילה אחריות.

המילה אחריות היא מילה מדהימה – כמו כל השפה העברית:

ראשית היא  מתחילה ב- א ומסתיימת ב – ת, והכוונה היא שכשמישהו לוקח אחריות, היא צריכה להיות כוללת מההתחלה ועד הסוף. לאורך כל החיים.

שנית, המילה אחריות היא מילה במשמעות מצטברת, כלומר:

א – הכוונה היא לאני, קודם כל אני צריך לקחת אחריות על עצמי. קל מאד לקחת אחריות על משהו אחר היות שהוא, האחר, צריך לעבוד ולהיות אחראי ואילו אני אמרתי לו, לא. אך כאשר אני לוקחת אחריות על עצמי אני חייבת לספק את אותן קבלות של עשייה. נכון? וזה לא תמיד קל. בדיאטה מי שלא לוקח אחריות על עצמו ולא דואג לבריאותו ולצורתו לא יצליח לשמור על הירידה במשקל לאורך זמן. היות שצריך להיות מפוקסים כל הימים, לדעת לבחור מה מתאים לי לאכול בכול יום, וכידוע זה לא קל.  מי שלא מצליח לקום ולצאת מהבית בכדי לעשות מעט פעילות גופנית,( ואין זה אומר לצאת לשעה או שעתיים, מספיק שלושים דקות שלוש פעמים בשבוע),כנראה שגם הוא לא יצליח לשמור על משקל תקין.

 אח – לאחר שלקחתי אחריות על עצמי אני יכול לקחת אחריות על אחי  למעגל הקרוב אלי.

אחר- השלב בא הוא לקיחת אחריות על האחר- והכוונה היא לכל אדם.

אחרי- ברגע שלקחתי אחריות על שלשת המעגלים הראשונים אני יכול להוביל אחרי.

אחריו – אמונה. יש כאלו שיגידו אלוהים, יש כאלה שיגידו הבריאה, אנרגיה קוסמית.

ולבסוף –  אחריות

מה שעוד לומדים מהמילה המדהימה הזו היא שיש חשיבות לסדר: אדם אינו יכול להיות אחראי על אחר לפני שהוא אחראי על עצמו. וזה מחזיר אותי לדבר החשוב ביותר שאני יכולה להסביר – אדם, או אפילו ילד, לומדים בעיקר, הכי טוב, דרך חיקוי. אנו כהורים או כאנשים בכלל, חייבים לקחת אחריות ולהראות דוגמה. אם אני מכוונת למשהו, עלי להראות לכולם שאני מאמינה במה שיוצא מפי, שגם אני עושה כל מה שאני מסבירה, אחרת זה לא יעבוד. אחת המעלות שלי, שאני רואה בי, זו שהייתי שמנה ואני חיה היום בדיוק כמו שאני מסבירה לאחרים, גם אני אוכלת אוכל דל קלורי וגם אני נשברת לפעמים ואוכלת מאכלים פחות בריאים אך אני לוקחת אחריות על בריאותי וחוזרת לאכילה נבונה ופעילות גופנית בכול יום מחדש. הפכתי זאת לאורח חיים!. אם בתחילת הדרך הייתי שואלת את עצמי בכול בוקר "האם יש לי זמן היום לפעילות גופנית?" השאלה שאני שואלת עצמי בכול בוקר היא "מתי אעשה היום פעילות גופנית?." במקום האם אני שואלת עצמי מתי וזה כל ההבדל.!!!